Phoenix

הסקירה

מריצים פקודה אחת בטרמינל, uvx arize-phoenix serve, ותוך פחות מדקה עולה שרת מקומי שקולט את כל מה שסוכן התוכנה שלכם מייצר. הנתונים מגיעים ישירות מהקוד אל הדפדפן, בלי לשלוח שום דבר לשרתים חיצוניים או לחכות לאישורי אבטחה מורכבים. Phoenix מתיישב על תעבורת הנתונים של מודלי שפה, שומר את הקלטים, פריסות הכלים והפלט הסופי, ומציג אותם כעץ קריאות מסודר ומובן. כשסוכן מקבל החלטה שגויה, קורס באמצע הלולאה או סתם מייצר תוצאה הזויה, לא צריך לנחש איפה הטעות קרתה בקוד. רואים בדיוק באיזה שלב השרשרת נשברה.

הוא מציג כל שליפה ממסד נתונים, כל פרומפט ביניים וכל הפעלה של פונקציה חיצונית בצורה גרפית מלאה. זה חוסך שעות של הדפסות בטרמינל.

מעקב עמוק מול פרומפטים שבורים

ההבדל העיקרי מול פתרונות ניטור סגורים הוא התקן הפתוח שעליו הכלי נשען מהיסוד שלו. Phoenix בנוי על גבי OpenTelemetry, מה שאומר שאין כאן כבילה לפרוטוקול פרטי של חברה אחת, ואפשר להעביר את נתוני הניטור בין כלים שונים בלי לשנות את הקוד שלכם בעתיד. מעבר לצפייה בביצועים בזמן אמת, יש פה סביבת עבודה שלמה לשיפור פרומפטים ובדיקת השערות. אתם יכולים לקחת מקרה כשל מתוך ריצה חיה, לייצא אותו כדאטה-סט, לשנות את ההוראות בתוך Prompt IDE מובנה, ולהריץ מחדש כדי להשוות בין הגרסאות בצורה מדידה ומדויקת.

זה שווה את זה רק אם אתם באמת מפתחים סוכנים שמבצעים מספר פעולות בשרשרת, ולא סתם שולחים שאילתה בודדת למודל שיחה רגיל. מי שבונה פיצ'ר קטן של השלמת טקסט ימצא את המערך הזה כבד ומסורבל מדי לצרכים שלו, ובמקרה כזה לא הייתי משתמש בזה בכלל. הערך האמיתי מגיע כשמריצים הערכות איכות אוטומטיות באמצעות מודל שופט על גבי עקבות הריצה המלאות. החיסרון הוא שניהול שרת מקומי כזה, או פריסה עצמאית עם קוברנטיס בארגון, דורשים תחזוקה טכנית מתמדת של נפחי אחסון ותשתיות.

האתר זמין באנגלית בלבד. עברית לא מוזכרת במסמכים, אם כי הממשק קולט מחרוזות טקסט בכל שפה שתעבירו אליו.

כמה זה עולה, ומתי משלמים

הליבה של Phoenix היא קוד פתוח תחת רישיון ELv2, ואתם יכולים להריץ אותה אצלכם על המחשב, במכולת דוקר או בענן שלכם בלי לשלם סנט אחד לחברה. מודל התשלום מתחיל כשעוברים לענן המנוהל שלהם, שנקרא AX, ושם המדרגות נקבעות בעיקר לפי נפח האחסון, כמות הפניות החודשית וזמן שמירת המידע. המסלול החינמי בענן מוגבל לנפח של 1 ג'יגה בייט בחודש, 25 אלף spans, ושמירת נתונים של 15 ימים בלבד, מה שמספיק בעיקר לבדיקות ראשוניות של מפתח בודד. מי שצריך יותר מזה יעבור למסלול Pro.

המחיר קופץ מהר. מסלול Pro עולה 50 דולר לחודש, ונותן 10 ג'יגה בייט של תעבורה, 50 אלף spans ושמירה של 30 ימים, עם משתמשים ללא הגבלה. ארגונים גדולים יצטרכו את תוכנית Enterprise בהתאמה אישית, שמוסיפה תמיכה בתקני אבטחה כמו SOC 2 Type II וחיבור שרתים מקומיים מלא. לרוב צוותי הפיתוח הקטנים, ריצה עצמאית בקוד הפתוח תספיק לחלוטין ותחסוך את עלויות הענן.

• גרסה פתוחהחינם בהרצה עצמית
• מחיר בסיס50 דולר לחודש
• אחסון חינם1 ג'יגה מוגבל

מה שבאמת מפריע כאן הוא שנפחי הנתונים בענן החינמי נגמרים בקצב מסחרר כשעובדים עם סוכנים מרובי שלבים. כל שיחה יכולה לייצר עשרות קריאות קטנות, ופתאום מגבלת הנתונים חונקת את המערכת. מי שרוצה שקט נפשי באמת חייב להכין תשתית אחסון משלו.