Artreviewgenerator

הסקירה

מזינים כמה מילות מפתח בתיבת הקלט, משאירים כתובת דואל, ומקבלים בחזרה מקבץ פסקאות באורך בינוני שמנסח ביקורת אמנות. הטקסט נבנה מילה אחרי מילה לפי חישובי הסתברות, בלי שהמנוע מבין מה הוא פולט או מה אתם ביקשתם. מאחורי הממשק עומד מודל GPT-2 שאומן באופן ייעודי על מאגר של מעל 21,000 ביקורות אמנות מתוך 57 שנות פעילות של כתב העת Artforum. התוצאה משקפת את הז'רגון הכבד, המונחים האקדמיים והסגנון המפותל שמאפיינים את השיח המערבי על אמנות לאורך כמה עשורים. אין פה ממשק מודרני מלוטש. זו חוויית רשת מאוד ספציפית.

הוא לא מחזיר תשובה מיד.

זמן ההמתנה הוא חלק מובנה מההפעלה, והיוצר מצהיר על כך בגלוי בעמוד השאלות הנפוצות. הפקת תוצאה בזמן אמת דורשת כוח מחשוב יקר ושרתים חזקים, ולכן התהליך נעשה בעלות מינימלית ובאופן אסינכרוני דרך תור משימות. אתם מקלידים את המילים, שולחים את הטופס, ומחכים שהטקסט יגיע למייל שלכם. מי שרגיל לצ'אטים מהירים שמגיבים באותה שנייה ימצא את השיטה הזו מסורבלת ומעצבנת. מה שבאמת מפריע כאן הוא שאין דרך לדעת כמה זמן ההמתנה תימשך בכל הרצה נתונה, כך שאי אפשר להסתמך עליו למשימות דחופות.

אימון ממוקד מול מודלים כלליים

בניגוד לכלי כתיבה כלליים שמאומנים על טקסטים מכל רחבי הרשת ומהרשתות החברתיות, כאן המאגר מכיל מקור בלעדי אחד. החומרים מגיעים כולם מביקורות אמנות, תחום שעמוס בתיאורי כוונה, רגש, טכניקה ומבנים תיאורטיים מורכבים. בגלל שהאימון משלב טקסטים משנות השישים ועד השנים האחרונות, הוא מערבב סגנונות ונקודות מבט מתקופות שונות בתוך אותו משפט. לא הייתי משתמש בזה לכתיבה מקצועית או עריכה אמיתית, אבל כניסוי באסתטיקה של שפה הוא מייצר מבנים מעניינים. לפעמים הוא תופס טיעון מנומק היטב, ולפעמים מייצר חזרות משונות ושיבושים פואטיים.

הוא לא יודע עברית.

האתר, ההנחיות וכל חומרי האימון של המערכת מתקיימים באנגלית בלבד. אם תזינו מילים בעברית, המערכת תיכשל לחלוטין או תפלוט שגיאות גמורות, כי בסיס הנתונים מורכב כולו מכתב עת אמריקאי ותיק. עבור הקורא הישראלי, הכלי רלוונטי רק אם אתם כותבים, חוקרים או קוראים באנגלית ברמה גבוהה. גם הטקסט שנוצר דורש היכרות מעמיקה עם מונחים תרבותיים באנגלית כדי להבין את האירוניה או את השיבושים שבו. למי שמחפש עזרה מעשית בניסוח תיאורי תערוכות בישראל, אין כאן שום תועלת ממשית.

תמחור וזכויות שימוש

האתר לא מציג מחירון, לא דורש כרטיס אשראי ולא מפרט מסלולים למנויים. מדובר בפרויקט עצמאי שנבנה על ידי האמן ג'ושוע קארי, שפועל תחת השם Lucidbeaming, כחלק ממחקר אישי לספר צילומים שהוא הוציא. הוא אימן את המודל באמצעות Google Colab ומאגר הקוד הפתוח gpt-2-simple, ובנה סביבו ממשק אינטרנטי פשוט. מכיוון שאין כאן מוצר מסחרי, אין שירות לקוחות, אין שום התחייבות לזמינות האתר, ואין אפשרות לרכוש חבילת שימוש שתקצר את זמני ההמתנה או תבטיח תמיכה טכנית כלשהי.

• מחיר שימושלא צוין באתר
• בסיס נתונים21,000 ביקורות Artforum
• מענה מידיאין, שולח למייל

היוצר לא מתכוון לתקן את השגיאות.

הבחירה להשאיר את המודל גולמי ומקרטע היא החלטה מודעת, לא באג שממתין לתיקון. החזרתיות, חוסר ההיגיון והקפיצות הלוגיות נתפסים בעיני המפתח כחלק מהעניין האמנותי של הפרויקט. הטקסטים מכילים לעיתים קרובות הטיות ודעות קדומות שמשקפות ישירות את השפה שפורסמה בכתב העת לאורך חמישים ושבע שנותיו. זה שווה את זה רק אם אתם חוקרים טקסטואליים, יוצרים שמתעניינים בגבולות של עיבוד שפה, או מי שרוצה לקרוא פראפרזות אבסורדיות על ביקורת אמנות. מי שמחפש כלי עבודה שיחסוך זמן בכתיבה יבזבז פה זמן.