מבצעי השפעה מוצלחים משתמשים ב־AI לניהול משרדי ולא לבוטים

אם בניתם על כך שמערכות לזיהוי טקסט של AI יסגרו את הדלת בפני קמפיינים עוינים, תחשבו שוב. דוח שפרסמה OpenAI אתמול, ב־8 באוקטובר 2026, מגלה שרשתות השפעה מתוחכמות מרוסיה ומאיראן ויתרו מזמן על החלום לייצר מיליוני ציוצים אוטומטיים שאיש אינו קורא. במקום להציף את הפיד בבוטים עילגים, המפעילים שלהן רותמים מודלים לתפקידים אפורים: עריכת דוחות סטטוס למפקדים, ניהול כוח אדם מקומי בדרום אמריקה וליטוש פניות ישירות לעורכים בעיתונות המערבית. מסתבר שגם סוכני ביון מעדיפים לתת למודל למלא עבורם את קובצי האקסל.

לדעתי, מי שממשיך לחפש בוטים בטוויטר פשוט נלחם במלחמה הקודמת, ולא הייתי ממהר לסמוך על שום בדיקת טקסט אוטומטית.

מנהלים, לא כותבי פוסטים

במרכז הגילויים של החברה עומדים שני מבצעים שזכו לכינויים Dark Clark הרוסי ו־Bogus Bylines האיראני. שני המערכים הפעילו ישויות חזית מורכבות: מכון מחקר פיקטיבי בדרום אמריקה במקרה הרוסי, ורשת של שבע דמויות עיתונאים בדויות במקרה האיראני. המפעילים לא נתנו למודל לפלוט פוסטים עצמאיים לרשתות החברתיות, אלא נעזרו בו כדי לייעל תהליכי עבודה קלאסיים של ריגול והשפעה. המודל שימש לניסוח פניות ממוקדות למערכות עיתונים, תרגום מסמכים, ניתוח חשיפה ברשת ובעיקר כתיבת דוחות פנימיים לממונים עליהם. ברשת הרוסית, מפעילים שישבו ברוסיה והתחברו דרך VPN השתמשו ב־ChatGPT כדי לנהל את עובדי מכון המחקר Social Research Center באמריקה הלטינית, כולל קבלת החלטות בנושאי שכר ופיטורים של עובדים מקומיים שבכלל לא ידעו שהם עובדים עבור מוסקבה.

המפעילים השתמשו ב־ChatGPT לביצוע שלוש משימות עיקריות: כתיבת דוחות פנימיים על פעילותם, יצירת תוכן למבצעים שלהם, וניסוח דוחות על ביצועי פלטפורמת מחקר באמריקה הלטינית.מתוך דוח OpenAI

במבצע האיראני, שבע הדמויות הבדויות שלחו הצעות למאמרי דעה ארוכים לגופי תקשורת מקוונים קטנים ובינוניים בעולם. במקביל לקידום נרטיבים סביב המלחמה מול ארצות הברית, הרשת דחפה תכנים עוינים לישראל, תקפה כלי תקשורת אופוזיציוניים כמו Iran International וסייעה להחדיר קרוב ל־100 מאמרים לעיתונות ממוסדת. המודל פשוט העניק להם שפה רהוטה שחוסכת עבודה של דסק שלם.

רמה 5 בסולם ההשפעה

כדי להעריך את הנזק, הדוח נשען על סולם Breakout המוכר ממכון Brookings, שמדרג השפעה מ־1 עד 6. עד היום, רוב הקמפיינים שסוכלו דשדשו ברמות הנמוכות עקב חשיפה זניחה. Dark Clark שבר את השיא והפך למבצע הראשון שסווג ברמה 5 (Category 5), בעוד הרשת האיראנית הגיעה לרמה 4. הסיבה לדירוג הגבוה אינה כמות הטקסט שהופקה, אלא העובדה שהתוכן חלחל ישירות למוסדות שלטון ולכלי תקשורת מרכזיים, מה שהוביל להכחשות רשמיות ולמשברים אמיתיים.

המפעילים הרוסים זייפו למשל כתובת דוא"ל של מנהל החינוך בלימה, בירת פרו, והורו לבתי ספר לקיים אירועים המוקדשים לאוקראינה ביום הגיוון התרבותי והלשוני, תוך התייחסות בין היתר לדמותו השנויה במחלוקת של סטפן בנדרה. לאחר שבתי ספר מקומיים שיתפו פעולה בתמימות ושלחו תמונות, המפעילים שתלו את הסיפור בעיתונות בפרו ובפולין בטענה שאוקראינה מייצאת אידיאולוגיה קיצונית. המהלך יצר חיכוך דיפלומטי ישיר בין ורשה לקייב ואף גרר תגובה מחבר פרלמנט אירופי. באקוודור, זיוף דומה אילץ את שרת החינוך לפרסם הכחשה מפורטת. לפי החברה, המבצעים שמצליחים להחדיר תוכן לעיתונות אמיתית במקום להסתמך על רשתות חברתיות הם בעלי פוטנציאל ההגעה וההשפעה הגבוה ביותר.

מה שחסר בהודעת החסימה

בניתוח שפורסם ב־Unite.AI צוין כי המבצעים הצליחו להגיע להישגים ממשיים לפני שנעצרו. החברה אמנם קישרה לכמה כלי תקשורת שפרסמו את הזיופים, אך לא נוקבת בשמות הסוכנויות הממשלתיות המדויקות שעומדות מאחורי המבצעים מעבר לקישור לגופים רוסיים כמו Politology, ולא מפרטת את כל שלבי הזיהוי הטכניים מעבר לשימוש ב־VPN. חסימת חשבון API בספק מסחרי אחד היא צעד מתבקש, אבל רחוק מלעצור גורם מדינתי נחוש.

המפעילים של Dark Clark ו־Bogus Bylines לא עשו שום דבר שדורש מודלים סגורים. אותן פעולות של עריכת מסמכים, ניהול משימות ותרגום פניות עובדות מצוין על מודלים בקוד פתוח שרצים על שרתים מקומיים, מחוץ לכל פיקוח או ניטור. אם כל מה שצריך זה לחבר VPN ולערוך טקסט, המעבר לספקים חלופיים לוקח שעות בודדות.

איך לבדוק פניות חשודות

אם אתם יושבים בדסק חדשות, מנהלים ערוץ תוכן או בוחנים פניות מכותבים עצמאיים ומכוני מחקר חדשים, בדיקות סגנון טקסט כבר לא יצילו אתכם. הטקסטים האלה עוברים עריכה אנושית ונשמעים מצוין. מה שנדרש כיום הוא אימות זהות מקיף של המקור לפני שמעלים משהו לאוויר. תבדקו את ההיסטוריה המקצועית של הפונה, ודאו נוכחות אמיתית ברשתות מקצועיות לאורך זמן, ואל תתביישו לדרוש שיחת וידאו קצרה. מכתב מנומס מעיתונאי עצמאי שאין לו שום תיעוד קודם צריך להדליק נורה אדומה.

הזווית הישראלית מזכירה לנו שהאיומים האלה קרובים מאוד. בזמן שהכלים וה־API של החברה זמינים בישראל כרגיל, הרשתות האיראניות מנסות כל הזמן להשפיע על השיח האזורי דרך גופי תקשורת מערביים ומקומיים. היכולת לזהות ישויות חזית היא כבר חלק בלתי נפרד משגרת העבודה של כל עורך תוכן, לא רק של חוקרי מודיעין.

התוקפים פשוט קראו את אותם ספרי ניהול שאתם קראתם, ונתנו למודל לעשות את העבודה המשרדית.