OpenAI רוכשת את Glass Imaging עבור חומרת העתיד

זכוכית היא חומר עקשן שלא מציית לקצב ההתקדמות של חוק מור. כשרוצים לדחוס מצלמה איכותית לתוך גאדג'ט דק, חוקי האופטיקה דורשים מרחק פיזי ועדשות עבות, או שמקבלים תמונה מטושטשת ומעוותת. OpenAI החליטה לפתור את הבעיה הזו עם פנקס הצ'קים. אתמול פורסם דיווח ראשוני של The Wall Street Journal שסוקר בהרחבה ב-TechCrunch, לפיו החברה רכשה בחשאי את סטארט-אפ הצילום Glass Imaging בעסקה שמוערכת ביותר מ-300 מיליון דולר. זה מהלך שמבהיר לאן פני החברה מועדות: פחות מודלי שפה על מסך המחשב, ויותר מכשירים שרואים את המציאות בעצמם.

מצלמה גדולה בגוף קטן

מה ש-OpenAI קנתה כאן אינו חיישן חדש ולא פס ייצור של זכוכית, אלא ארכיטקטורה של מעבד תמונה מבוסס רשתות נוירונים, או Neural ISP. המערכת של החברה, שמכונה GlassAI, לומדת את הפגמים הספציפיים של מערך העדשות והחיישן ומתקנת עיוותים אופטיים, רעשים וסטיות צבע בזמן אמת, ממש ברגע הלחיצה על כפתור הצילום. במקום פילטרים גנרטיביים שמשנים את התמונה בדיעבד, המודל מתקן את האופטיקה עצמה עוד לפני שהקובץ נשמר.

מאחורי הפיתוח עומדים זיו עטר וטום בישופ, שהקימו את החברה בשנת 2019 בלוס אלטוס לאחר שניהלו באפל את הצוות שפיתח את מצב הפורטרט באייפון. עבור עטר, בוגר הטכניון ורפאל, זו אינה תחנה ראשונה בדרך לרכישת ענק: ב-2015 הוא מכר לאפל את חברת LinX הישראלית, שהטכנולוגיה שלה שולבה במצלמות הכפולות של החברה. לפי נתוני TechCrunch, הסטארט-אפ גייס כ-30 מיליון דולר ממשקיעים לפני הרכישה. לפי החברה, המטרה של הטכנולוגיה היא להביא איכות של מצלמת DSLR לסמארטפונים באמצעות רשתות נוירונים שמתגברות על מגבלות הגודל הפיזי של העדשה. המספרים בעסקה לא פורסמו רשמית, וזה בדרך כלל אומר שהפרטים המדויקים יישארו במגירה עוד זמן רב.

הפיזיקה לא מוותרת.

החיבור לחומרה של ג'וני אייב

העסקה הזו הופכת הגיונית כשמסתכלים על מה שסם אלטמן בונה מאז 2025. באותה שנה רכשה OpenAI את חברת io של מעצב העבר של אפל, ג'וני אייב, בסכום של 6.5 מיליארד דולר, כדי להוביל את פיתוח מכשירי החומרה שלה. הדיווחים בענף הצביעו על מגוון כיוונים, החל מאוזניות ורמקול חסר מסך ועד סמארטפון עצמאי שמבוסס על סוכני AI במקום אפליקציות. מכשיר לביש שנועד להבין את העולם לא יכול להסתמך רק על שמע, ומצד שני אי אפשר לחבר לחולצה עדשת ענק כבדה.

סוכן AI שמתקשר עם הסביבה זקוק לעיניים חדות שפועלות ברציפות ובצריכת חשמל נמוכה. הגישה של Glass Imaging מייתרת את הצורך בחיישנים מגושמים או בעדשות פריסקופ מורכבות, ומעבירה את נטל התיקון מהחומרה אל התוכנה. עבור אייב ואלטמן, מדובר בדרך היחידה לתכנן חפץ דק ואלגנטי בלי לוותר על קלט ויזואלי ברור ומדויק.

בלי אישור רשמי ובלי הוכחות

למרות ההתרגשות בענף, כדאי להפריד בין דיווחים לבין עובדות שניתן לבדוק. לפי TechCrunch, מפתחת ChatGPT לא הגיבה באופן מיידי לבקשת תגובה, ופרטי העסקה לא אושרו רשמית. לא ידוע אם התמורה של יותר מ-300 מיליון דולר שולמה במזומן, במניות או באופציות התלויות בהישארות המייסדים.

בנוסף, הטענות של החברה על שיפור של עד פי עשרה באיכות התמונה מול מערכי צילום מקבילים נשענות על פרסומים עצמיים של המפתחים בלבד. עד שגוף בלתי תלוי יקבל לידיו מכשיר פיזי וימדוד את ביצועי ה-Neural ISP מול חיישנים קיימים, מדובר בהבטחה טכנולוגית ולא בנתון בדוק. השמועות על סמארטפון או גאדג'ט לביש נשענות כרגע על הערכות, ואין תאריך השקה או מפרט רשמי באופק.

אני סקפטי בינתיים.

השאלה שתקבע את השוק

ההשלכה המיידית של העסקה נוגעת לחברות שמפתחות חומרה מחוץ לחצר הסגורה של אלטמן. Glass Imaging פעלה במודל של רישוי תוכנה וקניין רוחני של אלגוריתמי עיבוד תמונה שנועדו לפעול על שבבי צד שלישי, כולל שיתופי פעולה שנבחנו עם יצרניות כמו Honor. כעת, שאלת המפתח היא האם OpenAI תמשיך למכור רישיונות שימוש לצדדים שלישיים, או שתנעל את המעבד בלעדית למוצרים שלה.

לא הייתי ממהר להסתמך עליהם עכשיו. אם אתם מנהלים פיתוח של מוצר פיזי המשלב מצלמות, לא כדאי לבנות על ספקי עיבוד תמונה שעשויים להירכש ולהיסגר מחר בבוקר. מומלץ לבדוק את תנאי הרישוי של רכיבי הראייה הממוחשבת שלכם ולוודא שהחומרה מסוגלת לעבוד עם מודלים פתוחים או חלופיים. OpenAI אמנם שמה יד על זוג עיניים מצוין, אבל עד שנראה מוצר על המדף, המצלמות הוותיקות עדיין עושות את העבודה לבד.